יום שני, 30 בספטמבר 2013

קאפקייקס במילוי בצק עוגיות עם ציפוי שוקולד

מה? אם יש לי אובססיה לדברים שעשויים מווניל וחתיכות קטנות של שוקולד?
לא.

ועכשיו, אחרי שהבהרנו את הנקודה הזאת, בואו נדבר על קאפקייקס.
למה? כי אני בעבודה, מבאס פה, וממש בא לי משהו מתוק.... לחשוב עליו.

הקאפקייקס האלו נולדו כאשר ידיד מהמשרד חגג יום הולדת, ובגלל שהוא חובב שוקולד ידוע, החלטתי להכין לו קאפקייקס שיש בהם שניים מהמרכיבים האהובים עלי(ו): שוקולד ובצק עוגיות.

מה הוא בצק עוגיות? זהו הבצק שנוצר מכל המרכיבים בהם משתמשים לכנת עוגיות, לפני האפייה. חוץ מהיותו הדבר הטעים בעולם, בצק עוגיות הוא מרכיב חשוב בקולינריה העולמית. סתם, הוא לא. אבל לפחות אפשר להגיד שמי שחשב על הקונספט הזה הוא גאון. כשאני מכינה עוגיות, אני אף פעם לא יכולה להתאפק ותמיד זוללת טיפה מהבצק לפני האפייה... סתם כדיי לנקות את הכף/הקערה/לבדוק שיצא טעים. אז למה שלא ניקח את הדבר המופלא הזה ונהפוך אותו למאכל בפני עצמו?

את בצק העוגיות תוכלו למצוא בתור טעם של גלידה, בממתקים, במילשייקים וכמובן בעוגות וקאפקייקס, בתוך מילוי או אפילו ציפוי. 

את המתכון הבא פיתחתי בעזרת המתכון  הזה של מרתה סטיוארט עליו ביססתי את ציפוי השוקולד, ומכאן לקחתי את המילוי. סטייל האפייה הזה הוא מאוד אמריקאי, מאוד מתוק וממממממש טעים!
















קאפקייקס במילוי בצק עוגיות עם ציפוי שוקולד

חומרים

בסיס:

  • 2 1/4 כוסות קמח
  • 1 1/3 כוסות סוכר
  • 3 כפיות אבקת אפיה
  • 1/2 כפית מלח
  • 1/2 כוס חמאה מומסת
  • כוס חלב
  • כפית תמצית וניל
  • 2 ביצים

מילוי בצק עוגיות:

  • 4 כפות חמאה בטמפ' החדר
  • 6 כפות סוכר
  • כוס + 2 כפות קמח
  • 200 מ"ל חלב ממותק
  • 1/2 כפית תמצית וניל
  • 1/3 כוס שוקולד צ'יפס קטנים

ציפוי שוקולד:

  • 2 חבילות שוקולד מריר
  • חבילת 200 גר' גבינת שמנת
  • 100 גר' חמאה בטמפ' החדר
  • 1/4 כוס אבקת קקאו
  • 2 כוסות אבקת סוכר
  • גביע שמנת חמוצה

אופן הכנה:

מתחילים עם המילוי:
מקציפים יחד סוכר וחמאה עד לקבלת תערובת אחידה וגרגירית.
מוסיפים את הקמח בשתי מנות, ואז את החלב והוניל. מקציפים עד שהתערובת חלקה. 
מוסיפים את הצ'יפס ומקפלים פנימה, עד שהם מתפזרים באופן שווה בבצק.
מכסים בפלסטיק ומצננים במקרר במשך שעה.

בנתיים מכינים את הבסיס:
מחממים את התנור ל-180 מעלות.
מערבבים ייחד קמח, סוכר, אבקת אפייה ומלח בקערה. מוסיפים חמאה, חלב ווניל ומקציפים כדקה.
מוסיפים את הביצים אחת אחת ומקציפים עוד דקה.
ממלאים כל שקע בתבנית עד 2/3 מהגובה. (מומלץ לאפות בתוך מנז'טים)
אופים במשך 20-25 דקות, עד שהקאפקייקס מחילים להזהיב וקיסם שננעץ במרכז יוצא נקי.
מצננים את הקאפקייקס לפני מילוי וציפוי.
לאחר שהקאפקייקס הצטננו, מוציאים חלק קטן מהמרכז של כל אחד, בעזרת תפוחן או סכין חדה. ממלאים בבצק העוגיות, הכמות לפי הטעם.

ולבסוף הציפוי: 
ממיסים את השוקולד בתוך סיר קטן, מעל סיר גדול עם מים רותחים. מערבבים עד שכל השוקולד נמס, ומורידים מהאש. מצננים עד שהשוקולד חמים.
מקציפים את הגבינה והחמאה ביחד עד שהתערובת אוורירית.
מאחחדים את אבקת הסוכר, הקקאו והמלח, ומוסיפים לתערובת.
מוסיפים את השוקולד המומס ואז את השמנת ומקציפים עוד קצת.

*כדאי לזלף את הציפוי כמה שיותר מהר לאחר הכנתו, משום שהשוקולד מתקשה והציפוי מתקבע.


בתיאבון! :)

יום ראשון, 29 בספטמבר 2013

מאפינס אחרי החגים

אתמול אבא שלי הציג לי קושיה מהותית: מה בכלל ההבדל בין מאפינס לקאפקייקס?



















הרי אם חושבים על זה, שניהם נאפים באותה התבנית, בתוך אותם המנג'טים הקטנים והחמודים, ועשויים מאותם חומרי בסיס קבועים של עוגה בחושה רגילה.
אבל אם אתם אופים חובבים שיודעים דבר או שניים, אתן בטח מכירים את ההבדלים הרבים, שהמהותי מבניהם הוא כמובן הציפוי (נאמי) שהוא חלק בלתי נפרד מהקאפקייק. וזוהי גם התשובה שנתתי לאבא, כי היא בעצם הכי פשוטה.

אבל...there's more to it.
מאפינס בדרך כלל משמשים בתור חלק מארוחת הבוקר, ובהתאם לכך, לעתים אופים אותם עם פחות סוכר מאשר בעוגה רגילה, כדיי להשוות להם טעם יותר עדין, כמעט כמו לחמניה מתוקה. (כי מי רוצה סוכר לווריד על הבוקר?) (אני)
חוץ מזה, המילה "מאפין" מתארת דברים שונים במדינות שונות. למשל, ה-English Muffins הפופולריים בבריטניה, אותם אוכלים בשעת התה, לא דומות בכלל בטעם, במרקם ואפילו בצורה למאפינס האמריקאים.

לעומת זאת, הקאפקייקס, שלפי היסטוריית האפייה הבריטית קיבלו את שמם משום שבימי קדם נהגו לאפותם בתוך כוס,
בדרך כלל משמשים לקינוח, כתחליף לעוגה. כי זה מה שהם בעצם, עוגות קטנות! יש להם ציפוי מתוק ולעתים גם מילוי, ואומרים שהם הומצאו כדי לספק עוגה אישית לאדם אשר נהנה מכוס תה אחר הצהריים, שגודלה יהיה פרופורציונלי לכוס התה עצמה.

Marvelous.













המאפינס הבאים נועדו לעודד את רוחם של בני משפחתי לקראת סוף החגים והחזרה לשגרה.
והם יצאו די טוב, אז אחלוק איתכם את המתכון :)

מאפינס רסיסי שוקולד (מבוסס על מתכון העוגה הצהובה הזה)
בערך 20 מאפינס קטנים וחמודים.

חומרים:

  • 2 כוסות + כף קמח 
  • כפית אבקת אפייה
  • 3/4 כפית סודה לשתייה
  • 1/2 כפית מלח
  • 110 גרם חמאה בטמפ' החדר
  • כוס סוכר
  • כפית תמצית ווניל
  • 2 ביצים
  • גביע יוגורט
  • חבילת שוקולד אוורירי
הכנה:


חממו את התנור ל-180 מעלות.
בקערה אחת אחדו את הקמח, אבקת האפייה, הסודה והמלח.
בקערה שנייה טרפו את החמאה והסוכר עם מיקסר חשמלי עד שבמתקבלת תערובת יחסית חלקה וגרגירית. הוסיפו את הווניל והביצים אחת אחרי השניה תוך כדיי הקצפה.
החלילו לכף עץ רגילה, הוסיפו את היוגורט, וערבבו קלות, עד שהכל מתאחד. (לא יותר מידי)
הוסיפו את הקמח, בשניים או שלושה חלקים, ואחרי כל פעם ערבבו עד שנעלם לגמרי בתוך הבלילה.
קצצו את השוקולד לחתיכות קטנות והוסיפו לבלילה, כולל כל הפירורים והאבקה שיתקבלו בזמן הקיצוץ. ערבבו בעדינות כדיי לפזר את השוקולד באופן שווה בבלילה.



















מלאו כל שקע מרופד במנג'ט של התבנית עד 2/3 מגובהו. אפו בערך 10-15 דק', עד שהמאפינס מתחילים להזהיב וקיסם שננעץ באמצע יוצא נקי.

בהצלחה!!

הערות

-השימוש בשוקולד אוורירי נעשה כי הוא מתפורר בקלות, ויוצר פירורים ואבקה אשר מוסיפים לאפקט של ה"ריסוס" של השוקולד בתוך הבצק. זה טעים ומגניב!
-אני אוהבת לאפות את המאפינס בתוך שני מנג'טים, כי הראשון קצת נדבק למאפין ונהיה שקוף.



יום שלישי, 24 בספטמבר 2013

עוגיות שוקולד צ'יפס מופלאות

שלום!

תמיד השבועות שמתקצרים בגלל החגים, מרגישים הכי ארוכים. נראה לי שזה בגלל שאנחנו מצפים שהם יעברו בצ'יק, בלי שנרגיש בגלל, והציפייה הזאת גורמת לנו להרגיש אותם אפילו יותר!
אז השבוע הזה הוא כזה. אני מרגישה את זה, והאנחות וגרירת הרגליים שמסביבי מצביעות על כך שעמיתיי במשרד מרגישים את זה גם.

אז לפעמים אני מחליטה להיות הבחורה המוזרה הזאת שמביאה עוגיות, ואף אחד לא מבין למה היא עושה את זה, אבל לא מתווכח כי היי, יש עוגיות.
ואולי אני לא אובייקטיבית כי אלה העוגיות האהובות עליי בעולם, אבל אין דבר יותר כיף מלבוא לעבודה בבוקר ולראות קופסה מלאה בעוגיות שוקולד צ'יפס ריחניות וטריות שמחכות שיתחילו איתן את הבוקר :)

אז אם גם אתם רוצים להפוך לכוכבי המשרד,  או סתם למלא את צנצנת העוגיות שבבית, הנה מתכון מופלא לעוגיות מופלאות.
עכשיו, נכון שעוגיות שוקולד צ'יפס זה הכי בנאלי בעולם, ונכון שיש אולי 1000 מתכונים כאלה ברשת. אבל אלה יוצאות פשוט כאלה טעימות, שאני אשמח לחדש אפילו לקורא אחד שינסה ויתאהב בהן.

המתכנון הזה שייך לדב המדהימה, שאימצה אותו מספר השוקולד הגדול של דייויד לבוביץ', ואני עשיתי בו שינויים מינוריים לטעמי. שמחה לתרגם אותו ולחלוק איתו עמכם!

הידעתם? עוגיית השוקולד צ'יפס, שמקורה בארה"ב, הומצאה בטעות!  זה קרה כאשר בעלת המסעדה Toll House Inn במסצ'וסטס, ארה"ב, רות גרייבס-וויקפילד, ניסתה להכין עוגיית שוקולד, אבל נגמרה לה אבקת הקקאו הרגילה. היא החליטה לשים במקומה חתיכות של שוקולד מתוך מחשבה שהוא יימס באפייה ויהפוך לחלק מהבלילה של העוגיות, אך זה לא קרה וכך נולדה עוגיית השוקולד צ'יפס!




עוגיות שוקולד צ'יפס מופלאות- בערך 20 עוגיות. כמובן תלוי בגודל

חומרים:

1 כוס סוכר
120 גרם חמאה חתוכה לקוביות
1 ביצה
1 כפית תמצית וניל
1/2 כפית סודה לשתייה
 1 1/4 כוסות קמח
קורט מלח
1 1/2 כוס שוקולד צ'יפס


אופן הכנה:

  • חממו את התנור לחום של 150 מעלות צלזיוס.
  • ערבבו יחד את החמאה והסוכר עד שנוצרת תערובת אחידה. (אני אוהבת לעשות את זה עם הידיים, זה מרגיש לי הכי פשוט. אבל אני באופן כללי אוהבת לעבוד עם הידיים, נותן לי הרגשה של שליטה בחומר)
  • הוסיפו את הביצה, הוניל והסודה, וערבבו.
  • בנפרד הוסיפו את הסוכר לקמח, ואז ערבבו לתוך התערובת הרטובה. לבסוף הוסיפו את השוקולד צ'יפס.
  • רפדו תבנית בניר אפייה, והניחו עליה את העוגיות, בערך כף של תערובת של אחת, עם רווח של בערך 10 ס"מ בינהן (כן כן, כדאי מאוד; העוגיות מתפשטות, והכי מעצבן זה עוגיית-על ענקית בצורת מלבן.
  • זמן האפייה הוא בין 15 ל-20 דק'. התוצאה הסופית האידיאלית היא כאשר העוגיות מתקררות, והן עדיין רכות ולא קראנצ'יות מידי. לכן חשוב מאוד לשים לב לתפוס את הרגע המסוים בו העוגיות מתחילות להזהיב אבל עדיין לא זהובות לגמרי. נכון שכשתוציאו אותן מהתנור הן יהיו רכות וטיפה מתפוררות, ויתחשק לכם להחזיר אותן לשם לעוד כמה דקות, אבל תתגבו על החשק ותוציאו אותן מהתבנית לצלחת, ותוך שנייה הן יתקררו ויתקשו! :)
זמן החיים של העוגיות האלה הוא בערך שלושה ימים, אבל נשבעת שהן לא יתקיימו אפילו שעתיים בסביבת אנשים!

בהצלחה.

xoxo

יום ראשון, 22 בספטמבר 2013

אמפנדס של סבתא פנינה





שלום וחג שמח, משוטטי אינטרנט יקרים!


מה כותבים בפוסט ראשון בבלוג? איך בכלל מתחילים את כל העניין הזה?
בדרך כלל בלוגים טובים ומצליחים מתנהלים כאילו היו שם תמיד, וקשה לדמיין זמן שבו הם היו קטנים ובלתי מוכרים ועשו את צעדיהם הראשונים בעולם.
לכן, אני משערת שזה לא כל כך משנה! צריך להתחיל מאיפשהו.

היום הוא יום ראשון. יום מרגיז, אם תשאלו אותי (ואת כל העייפים טרוטי העיניים שגררו את עצמם למשרד היום בבוקר). אבל מצד שני זהו יום ראשון של שבוע קצר, וחג סוכות השני עומד בפתח, אז כולם עדיין במצב רוח חגיגי יחסית, עדיין בתכנונים של חופש, וחג ועדיין לא מוכנים להשלים עם סוף החגים הקרב.
והכי חשוב, רובינו עדיין שרויים במוד של זלילה.

או שאולי זו רק אני.

אבל בואו נעמיד פנים שכולם.

מכיוון שאוכל זה אחד ההנאות הגדולות של החיים של כולנו, ואפשרויות הזלילה שלנו בחיים כה מרובות וחיינו כל כך קצרים, החלטתי להקדיש חלק מזמני לגילוי, חקירה, טעימה והתנסות בתחום המרתק הזה.
אני לא בשלנית דגולה ולא אופה מהוללת, אבל אני אוהבת ללמוד, לנסות ולאתגר את עצמי ביצירה של דברים נפלאים וגם כמובן לאכול. והרבה. אוכל טעים. נמנמנמנמ.

אז בואו נתחיל:

סבתא שלי מצד אמא, סבתא פנינה (או בשמה הלא-מעוברת: פרלה), היא ממוצא רוסי אך גדלה בארגנטינה, ואני גדלתי על מס' מאכלים ארגנטינאיים נפלאים שסבתא תמיד הייתה מכינה.
היום אני רוצה לחלוק אתכם מתכון שלה שלא מזמן התוודעתי אליו (למתכון כמובן, לא למאכל!) ומאז הוא הפך לאחד האהובים עליי- אמפנדס.

בגלל שאותי זה מאוד מעניין מאיפה הגיע האוכל שאני אוהבת, כל פעם שאפרסם פה מתכון, אוסיף טיפה רקע על המאכל אותו אני מפרסמת. ואז נוכל כולנו להחכים ביחד! (ולהיות חנונים יחדיו והווו)


מקורם של המאפים בצורת חצי הסהר, הממולאים בבשר וירקות לפי הטעם והאיזור, הוא בעצם בפורטוגל ובספרד, שם היה נהוג למלא אותם בדגים ובבשר חזיר. כאשר הגיעו מתיישבים ספרדים לאמריקה הלטינית במסגרת הקולוניזציה, הגיעו לשם גם האמפנדות, ומיד נהפכו לפופולריות במיוחד (מהסיבה המובנת, שהן muy delicioso). מה שטוב במאפה המגניב הזה, זה שהוא יכול להכיל ארוחה שלמה בתוכו ועדיין נוח להעביר אותו ממקום למקום משום שהמילוי עטוף לגמרי בבצק פריך. לכן הוא היה פופולרי בקרב פועלים אשר לקחו איתם ארוחת צהריים ארוזה :)

בכל מקום ואיזור השם והמילוי של האמפנדה קצת שונה. בארגנטינה, נהוג לאפות אותן עם קמח חיטה ולמלא אותן בעוף או בקר. תוספות מקובלות למילוי הן ביצים קשות, זיתים, צימוקים ובצל מטוגן, וניתן לתבל את המילוי בפפריקה או כמון.







ועכשיו, למתכון. אפרסם שתי אפשרויות למילוי, אחד בשרי ואחד חלבי, כפי שנתנה לי סבתא. אבל מה שנפלא בכל העסק הזה, זה שאפשר לתת לדמיון להשתולל ולהוסיף ולתבל איך שבא לכם ואיך שנראה לכם.

אמפנדס של סבתא פנינה


בצק:

2.5 כוסות קמח
150 גר' מרגרינה
1 ביצה
1 כף סוכר
1 כפית מלח
חלב כדיי לאחד את הבצק

שמים את כל החומרים בקערה ומפוררים את החמאה עד שנוצרת תערובת גרגירית.
מוסיפים חלב ומאחדים לבצק.

מילוי בשרי:

1/2 בשר בקר טחון
2 בצלים
זיתים קצוצים
צימוקים
2 כפיות רסק עגבניות/צ'ילי מתוק
מלח, פלפל, פפריקה מתוקה

מטגנים את הבצל עם הבשר עד שהבשר מוכן. מוסיפים רסק ותבלינים, מערבבים ומורידים מהאש.
מוסיפים זיתים וצימוקים עם אש מכובית.

מילוי חלבי:

50 גר' חמאה
3 כפות קמח
1.5 כוסות חלב
מלח, פלפל, אגוז מוסקט

מטגנים את הקמח בחמאה עד שנהיה זהוב. מוסיפים חלב תוך כדיי בחישה. מטבלים וממשיכים לבחוש, עד שהתערובת מסמיכה מאוד.

אפשרויות לתוספות:

-תירס
-גבינות
-בצל מטוגן
-פטריות
-פלפלים
-ביצה קשה

הרכבה:

חותכים את הבצק לעיגולים (גודל העיגול בהתאם לגודל הרצוי של האמפנדה), שמים כפית מהתערובת במרכז ומקפלים לחצי. צובטים את הקצה כדיי לסגור את המאפה. אופים על 160 מעלות עד שמזהיב קצת.

בהצלחה ובתיאבון!